שולמית וידריך

טלפון: 052-5321772
מייל: widrich@netvision.net.il

אזורי טיול:

תל אביב

סוגי טיול:

טיולי אומנות
טיולי מורשת

שפות הדרכה:

עברית

נולדתי בתל אביב בשנת 1951 ומזה 25 שנים מוקדשים כל זמני ומרצי לחקר תולדות העיר תל אביב. אני מדריכת סיורים בתל אביב, וכותבת את סיפוריה.

התרומה בחשיפת תולדותיהם ופעילותם נחוצה להבנת התהוותה, התפתחותה הפיזית והתרבותית של תל אביב ולשימור נכסיה גם עבור הדורות הבאים.

התחלתי להדריך סיורים בתל אביב לאחר שסיימתי קורס מדריכים מתנדבים במסגרת החברה להגנת הטבע. בעקבות קורס צילום, התחלתי לצלם ולהפיק בהתנדבות סרטים קצרים לערוץ הקהילתי בתל אביב המתעדים סיפורי בתים. בנוסף, אני מתעדת מבנים לצורך שימורם, פעילה בוועדת תל אביב של במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, חברה בועדת השמות של עיריית תל אביב ובוועדה הציבורית של הנהלת מוזיאון נחום גוטמן.

השתתפתי בטקס הדלקת המשואות בשנת ה61 למדינת ישראל

כהוקרה על מפעל חיי

סיורים בעיר תל-אביב בהדרכת שולה וידריך

מסלול 1: מוזיאון ללא קירות בשדרות רוטשילד

נקודת מפגש: רחוב הרצל פינת שדרות רוטשילד.

השדרה כמוזיאון אדריכלי והיסטורי. מבחינה אדריכלית משתקפת לאורך השדרה האדריכלות התל אביבית לדורותיה. מבחינה היסטורית השדרה מחברת בין הגרעין ההיסטורי של אחוזת בית, לבין מתחם התרבות והעסקים של המדינה. הסיור על ציר השדרה כולל סיפורי בתים שלאחדים מהם נודעת חשיבות לאומית ופעלו בהם אישים אשר השאירו חותם על העם והמדינה. השדרה היוותה כבר מימייה הראשונים מוקד לבילוי חברתי והוקמו לאורכה "מוסדות" ראשונים כגון פנס ראשון, קיוסק ראשון ואפילו בית סוהר ראשון. קטע של שדרות רוטשילד הוגדר על ידי אונסקו כמורשת בנוייה לשימור עולם בשל רצף מבנים בסגנון בינלאומי. בניית המגדלים בחלק המערבי של השדרה ותוספות הבנייה החדשה על מבנים לשימור יצרו קו רקיע חדש, שכנות של חדש מול ישן של עבר והווה.

מסלול 2: גיבורי תרבות ברחוב ביאליק

נקודת מפגש: אלנבי פינת ביאליק מס' 1.

רחוב בו גרו בשכנות המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, הצייר ראובן רובין ושלל אמנים, סופרים, תעשיינים ורופאים ידועי שם. רחוב אשר ליכד את ההנהגה הפוליטית, כלכלית, תרבותית וחברתית של העיר. בבתי הקפה בפינת הרחוב ישבו, יצרו והתקוטטו גדולי המשוררים העבריים. לאורך הרחוב בנויים בתים המשקפים את מיטב האדריכלות הישראלית לדורותיה. בקצה הרחוב פעלה עיריית תל אביב הישנה במבנה קלאסי מרשים, המשמש כיום כמוזיאון בית העיר. בנוסף פועלים ברחוב מוזיאונים בבית ביאליק, בית רובין, מרכז למוזיקה בבית שנקר, וכן מוזיאון לתולדות סגנון הבאוהאוס. המתחם הוגדר בהכרזת אונסקו לשימור כמורשת עולם.

מסלול 3: שכונת נחלת בנימין – על שם מי?

נקודת מפגש: רחוב נחלת בנימין פינת אחד העם מס' 48.

השכונה השנייה שהוקמה לאחר ייסוד שכונת אחוזת בית על ידי אגודת נחלת בנימין. חבריה היו סוחרים ובעלי מלאכה שהביאו להפיכתו כרחוב המסחרי הראשון של תל אביב. הרחוב הצר והארוך יצר עובדה בשטח הפתוח בה לא קיים תכנון כולל מראש ופתח את הפתח לבנייה בלתי מתוכננת המאפיינת את תל אביב בשנים ראשונות. חלקו הצפוני התפתח בשנות ה-20 ובו קיים ייצוג של בתי חלומות בסגנון עברי, אשר הפך בשנות ה-80 למדרחוב ססגוני.

הסיור כולל את סיפורה של שכונת הצמרת הראשונה בתל אביב, שכונת הפקידים של בנק אפ"ק, המהווה שמורת טבע אורבאנית.

מסלול 4 : השכונות העבריות הראשונות מחוץ ליפו – בין נווה צדק ונווה שלום

נקודת המפגש: מרכז סוזן דלל, נווה צדק.

השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות יפו החלו להבנות בסוף המאה ה-19 . סביב נווה צדק הוקמו שכונות יהודיות נוספות ובהן נוצרו מוקדים חשובים של חיי יצירה ופעילות ציבורית. ההתפשטות מחוץ ליפו השתרעה לאורך שפת הים בשטח שנקרא בפי הערבים מנשיה ובפי היהודים נווה שלום. לאורך החוף הוקמו מוסדות קהילה ואפילו בתי מלון יוקרתיים. היזמים שהובילו את הרעיון הפכו למנהיגי הקהילה: הסוחר יוסף אליהו שלוש, שמעון רוקח, זרח ברנט ועוד. כאן התגבשה קהילת סופרים ויוצרים כמו הרב קוק, יוסף חיים ברנר, שי עגנון וכאן החל את צעדיו הראשונים האמן נחום גוטמן. בתי הספר הראשונים דגלו בהחייאת השפה העברית שהפכה במהירה לשפת היום יום. נסייר בין סמטאות קסומות הזוכות בתנופת בנייה ושיפוץ, חלק מהבתים הוכרזו לשימור כשהמטרה לשימור מרקמי.

מסלול 5: מלון מהסרטים במתחם כיכר דיזנגוף

נקודת מפגש: קולנוע אסתר (כיום סינמה הוטל).

מתחם שנבנה כולו בסגנון הבינלאומי, בהשראת בית ספר הבאוהאוס. נסייר בין מעונות עובדים סגפניים אל מול בנייה בורגנית המתאפיינת בכניסות מהודרות לחדרי מדרגות. הכיכר הייתה הראשונה בעיר שהותוו לה קווים אדריכלים. אנשים נהרו אליה במשך שנים אל בתי הקולנוע ובתי הקפה והיא הפכה לסמל תרבות פנאי של העיר. קולנוע אסתר הפך למלון המעוצב ברוח עולם הקולנוע, המשלב נוסטלגיה וטכנולוגיה של תקופה. בשנת 1978 הוגבהה הכיכר לצורך הפרדה בין הולכי רגל ותחבורה, נושא אשר עורר מחלוקות רבות. מתחם זה הוגדר כמתחם ראשון במעלה לשימור עולם על ידי אונסקו בו באה לידי ביטוי תכנית גדס, תכנית האב הראשונה של תל אביב עד גדות הירקון עבור 40.000 נפש.

מסלול 6: בתי עץ וארמון במושבה האמריקאית-גרמנית

נקודת מפגש: מסעדת קרן לשעבר, דרך אילת 14.

סיפור היווסדה של המושבה החל עם התיישבות נוצרית אמריקאית, "כת המשיח", בשנת 1866, בעקבות תפיסה כי על העולם הנוצרי לתמוך בשיבת העם היהודי לאדמתו ולמולדתו וכך תיכון ארץ מלכות אלף השנים. הם הביאו איתם בתי עץ מוכנים אשר חלקם שרד לאורך השנים. לאחר נטישתם נמכר רכושם לטמפלרים הגרמנים, אשר הגדירו עצמם כ"עם האל". הם האמינו כי עם האל צריך להוות דוגמא לעמים אחרים ולאחר הגשמת המטרות יוכלו לעלות לירושלים ושם להקים את המקדש שיוכל לשמש משכן לאל ודוגמה לאנושות כולה. נטייל בגן הברון הרוסי יוסטינוף בין בתי העץ שלאחד מהם סיפור מופלא בו אחד מצאצאי המתיישבים האמריקאים "שב הביתה" שיחזר את בית אבותיו והפכו למוזיאון ההתיישבות האמריקאית ומרכז לקירוב לבבות בין עמים. המתחם עובר בשנים האחרונות תהליך של התחדשות, ובנייה חדשה.

מסלול 7 : הרכבת הראשונה מיפו לירושלים – מתחם התחנה

נקודת מפגש: רחוב קויפמן מס' 2.

אחת מפינות החמד של תל אביב כיום. בשנת 1892 נחנכה במקום תחנת הרכבת הראשונה במזרח התיכון מיפו לירושלים, ביוזמתו של יוסף נבון ובביצוע חברה צרפתית. הרכבת נסעה כ-25 ק"מ לשעה אך הייתה אחד המפעלים הבולטים בארץ. בצמוד לתחנה בנתה משפחת וילנד הטמפלרית בית חרושת לחומרי בנייה ואף הקימה את ביתה הפרטי כוילה מפוארת בתוך המתחם. בשנת 2004 החלה עיריית תל אביב –יפו ביוזמת ראש העיר רון חולדאי בשיקום והחייאת המתחם שחשף רבדים היסטוריים ומכלול מבנים מרתקים שהיה במשך שנים מוסתר מעין הציבור. בסיור נתוודע לתהליך שחזור ציורי קיר מפתיעים שהתגלו במבנים.

מסלול 8: שכונת וילות באחוזת בית

נקודת מפגש: מגדל שלום.

את השכונה ייסדה אגודת "אחוזת בית" שהתארגנה בשנת 1906 על מנת לבנות מרכז עירוני עברי בסגנון אירופאי על פי עקרונות חדשניים של ערי גנים שפותחו באירופה. הבתים נבנו במהירות ועד 1910 הושלמו כחמישים בתים. בשנה זו הוחלט להחליף את שם השכונה מאחוזת בית לתל אביב. השם נבחר על פי ספרו של הרצל משנת 1902 "אלט נוילנד" שתרגומו לעברית הוא תל-אביב. מימיה הראשונים הייתה לשכונה הנהגה ביטחונית, כלכלית ותרבותית. דיזנגוף ראש העיר הראשון התייחס למעמדה העצמאי כניסיון היהודי החשוב ביותר.

הסיור יעבור בין בתי המייסדים המובילים כגון עקיבא אריה וויס, מאיר דיזנגוף ועוד. כמו כן, נחשוף את סיפורו של הילד הראשון הטבעי שנולד על אדמת תל אביב, ונאיר את סיפורם של מייסדים שלא זכו ששמם יונצח על אנדרטת הראשונים .

מסלול 9: רמת השרון בתל אביב – שכונת רמת השרון

נקודת מפגש: חברת החשמל ברחוב החשמל 14.

מתחם שכונת רמת השרון כולל את הרחובות ברזילי, החשמל, לבונטין ומקווה ישראל. שכונה שהייתה בשולי העיר והפכה כעת לחלק מרכזי בה. במקור היה השטח שייך למשפחת ערבית נוצרית מעשירי יפו שנמכר לקבוצת מיסיונרים מאנגליה. האחרונים הקימו משק לדוגמא להעסקת מומרים. בשנת 1922 נרכש השטח על ידי קבוצת יהודים להקמת שכונה שזכתה לשמה על שם הדרך המובילה לשרונה. חברת החשמל שהוקמה על שטח המשק לדוגמא ביוזמת פינחס רוטנברג תרמה תרומה חשובה להתפתחותה המואצת של תל אביב. בשכונה בנו את בתיהם אצולת הממון של תל אביב. סוחרים גדולים שעזבו את יפו בנו כאן בתים מפוארים כגון משה אוקסהורן ויצחק לדרברג. בין המבנים בולט סיפור של בית הדר, מבנה מסחרי הראשון בעל שלד פלדה המשלב בחובו גם את סיפור המאבק בשלטון המנדט.

מסלול 10: לב העיר – שכונת לב תל אביב

נקודת מפגש: כיכר המלך אלברט.

השכונה שזכתה לשם לב תל אביב החלה להיבנות בשנות ה-20. בשנים 1923-1924 רכשה חברת גאולה כמה גושי קרקע בין הרחובות בלפור, מזא"ה ואלנבי. בעקבות העלייה הרביעית התאכלסה השכונה במהירות ונבנו בה בתי פאר שזכו לכינוי בתי חלומות. בשנות ה-60 דהה פארה של השכונה, והחל תהליך הריסת מבנים לטובת משרדים. בשנות ה-80 ביוזמת משרד אדריכלים פירסט מזור ובשיתוף פעולה של ראש העיר שלמה להט שינתה השכונה את פניה וזכתה לכינוי "לב העיר". נסייר בכיכר המלך אלברט בה התגוררו משפחות אמידות בבתי מידות כשהבולט בהם הוא בית הפגודה המהווה דוגמה לסגנון לקטני מצועצע.

מסלול 11: מכבייה, יריד עולמי, נמל עברי ותחנת כוח בחצי האי הירקוני

נקודת מפגש: כיכר פלומר על יד פסל הפועל העברי בנמל תל אביב.

חצי האי הירקוני הוא השטח הנוצר בין פיתולי הירקון באזור השפך לים. באזור זה התרחשו אירועים בעלי חשיבות ליישוב העברי בארץ ובתל אביב בפרט. הסיור שוזר בחובו את סיפורם של טוסקאניני והוברמן באולם התזמורת הפילהרמונית המקורי, סיפורו של יוסף יקותיאלי יוזם המכבייה וסיפורו של הגמל המעופף ביריד המזרח. בחצי האי הירקוני הוקם ב-1932 אצטדיון למכבייה בה השתתפו 380 ספורטאים יהודים משמונה עשרה ארצות. בשטח מגרשי התערוכה נבנה יריד שנועד להיות חלון ראווה של הישגי הישוב היהודי בתכנון טובי האדריכלים בארץ. ביריד בשנת 1934 ביקרו 600,000 איש מכל רחבי העולם. היריד היה מפגן כושר ארגון בקנה מידה בינלאומי שמיקמה את תל אביב כמרכז כלכלי חשוב במזרח התיכון. הנמל הינו הנמל העברי הראשון שהוכרז כנמל נוסעים ומילא תפקיד חשוב בתקופת המנדט הבריטי. מעבר לנהר בתל כודאדי, נחשפו שרידי מצודה עתיקה ובסמוך לה ניצבים אנדרטת הצליחה הבריטית, המגדלור ותחנת החשמל על שם רדינג.

למידע על שולה וידריך בויקיפדיה:

שולה וידריך – ויקיפדיה

עד כה יצאו לאור ספרים אלה:

"בולוואר", ספר שנכתב במשותף עם עופר רגב על שדרות רוטשילד בתל אביב, 1999, הוצאת "רמות".
השתתפתי בכתיבת הספר "ההיסטוריה של תל אביב" עם פרופסור שביט ופרופסור ביגר, 2001, הוצאת "רמות".
עזרתי בכתיבת הספר "חמדת ליבי", אותו כתב חוני המעגל, 2001, הוצאת "ידיעות אחרונות".
ערכתי את התחקיר לספר על דוגמאות בלטות בתחילת המאה , 2002, הוצאת "וילנסקי".
כתבתי את הספר "ביאליק הרחוב" על רחוב ביאליק בתל אביב, 2004, הוצאת "פורת".
כתבתי את המאמרים הנלווים לספר "הרחובות של תל אביב-יפו", 2005, הוצאת "מלוא" וערכתי הגהה על הספר.
יזמתי והשתתפתי בכתיבת הספר "קפה רצקי – קפה ספרותי בתל אביב", 2007.
ערכתי את התחקיר לספר "ארבעים מגדלים ארבעים שנה", אותו כתב ישראל גודוביץ', 2007, הוצאת "עם עובד".
יזמתי וערכתי את התחקיר לספר "יוסף טישלר אדריכל והונה ערים", אותו כתב ד"ר ברוך רביד, 2008, הוצאת "מרכז הבאוהאוס".
השתתפתי בכתיבה ובתחקיר למפה שהופקה לרגל 120 שנה לשכונת נווה צדק.
הספר האחרון שיצא לאור ב2009 הינו "תל אביב עיר גלויה", שנכתב במשותף עם יוסי גולדברג ועירית עמית-כהן, , הוצאת "אחיאסף ואופוס הפצת ספרים".
ערכתי את התחקיר לשביל הלבן למסלול הבלטות המוארות עם מנהלת המאה
ערכתי את התחקיר לספר "תל אביב צבעים רבים לה שבילים- אותו כתב ד"ר חיים פיירברג מאוניברסיטת תל אביב, תצלומים חוני המעגל.

בנוסף לאלו, רבים מאמריי המוקדשים לחקר תל אביב בעיתונות לסוגיה, ורבים המאמרים בהם נעזרים אחרים במידע הנאסף על ידי.

בכבוד רב

שולה וידריך

טלפון

03-6483568

052-5321772