מי הזיז את הסולם שלי?

כנסית הקבר שבעיר העתיקה בירושלים, היא חלק ממתחם הקודש הנוצרי החשוב ביותר בארץ ישראל.

המתחם נבנה לראשונה במאה הרביעית לסה"נ, ומקודש על ידי נוצרים רבים כמקום צליבתו, מותו, קבורתו ותחיתו של ישו.

האתר מושך אליו מזה שנים ארוכות מיליוני צליינים ותיירים כאחד, והוא נחשב לאחד מיעדי הביקור הפופולארים ביותר בארץ הקודש

השליטה על האתר נחלקת בין מספר מסדרים נוצרים. השליטה על המקום כרוכה במחלוקות רבות, אשר לא פעם מלוות במאבקים אלימים.

ב- 1852 , בעת השלטון העות'מני בארץ ישראל, פרסמו הטורקים צו ("פירמן") הקובע את הסדרי הבעלות והליטורגיקה במתחם כנסית הקבר. לפי מסמך זה, הידוע כמסמך ה"סטטוס קוו", נקבעה הבעלות על מתחם.

המסמך קבע את החלוקה של עיקר השטח בין הכנסיה המזרחית (היוונית-אורתודוקסית), לבין הכנסיה המערבית (הרומית-קתולית).

חזקה משנית נקבעה לכנסיה הארמנית, הכנסיה הקופטית, הכנסיה האשורית, והכנסיה האתיופית.

סדרי התפילות של הכתות השונות גם הם הוסדרו במסמך ה"סטטוס קוו".

זמן קצר לפני שהוצא הצו ב- 1852 הוצב סולם עץ לפני החלון הימני שמעל הכניסה הראשית.

צו ה"סטטוס קוו" העות'מאני קבע שהחלון והמעקה שלפניו הם "שטח כללי". המשמעות היא, כי אף כנסיה אינה יכולה לתבוע בעלות על שטח זה, ולשנות או להזיז כל מה שבתחומו – כולל את הסולם.

התוצאה הייתה שמאז שנת 1852 לא הוזז הסולם מעולם. תמיד נשען באותה הזוית ובאותו המקום. בכל איור או צילום של חזית כנסית הקבר מאז 1852 נראה הסולם שעון על מקומו (תבדקו אותי!)

ראו למשל קישור באתר זה, הממחיש את יציבות הסולם הנטוע במקומו לפי חוקי הסטטוס קוו העות'מניים:

הסולם בכנסיית הקבר

אני עוקב אחר הסולם מאז 1990. תמיד ראיתי את הסולם נטוע במקומו, מול החלון הימני, כבבואה לשמרנות הקפדנית האופינית למתחם מקודש זה.

לפני חודשים אחדים, הפנתה את תשומת לבי סטודנטית שלי בקורס מורי דרך. היא סיפרה כי ראתה את הסולם מול החלון השמאלי של המתחם, ואף צילמה את השנוי כהוכחה לכך.

הצילומים באדיבות זוהר חלפן

היא הופתעה מאוד לראות שהסולם אינו במקומו הרגיל. בביקור חוזר למחרת היום, שמה לב כי הסולם הושב למקומו.

מי הזיז את הסולם, ולמה?

שמא מישהו ניסה לשנות את סדרי ה"סטטוס קוו"? מדוע?

מי גילה את השנוי כל כך מהר? ומי השיב את הסולם למקומו?

אני רואה בדמיוני כיצד פרשיה שכזו מעובדת לנובלה נוספת בסגנון "צופן דה וינצי".

את האמת בכל אופן, איני יודע.